החרב המתהפכת- לימודים לפי נושאים- אתר – עמוד ראשי.

גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב-כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר: תהלים.

תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: דברים.

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַֽהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַֽחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹֽת:  וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַֽיהוָֹה כִּֽי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹֽכְבוֹ רָמָה בַיָּֽם: שמות.

מרים, אהרן ומשה הם ראשית הכהנה, הבדלת הלויאים מישראל נעשה בעתם ולא בעת אביהם.

לאחר מכן, בת כהן ויחוסה הוא ביחס לאביה הוא מיום הציווי והלאה, חוקת הכהנים והבדלת הכהנים נעשתה לאחר מכן..

תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִֽהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶֽם: וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹֽאֲכֶם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָֽׁמָּה: וְהָיָה בַּֽאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַֽיהֹוָֽה: רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָֽהּ: מֵֽרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַֽיהֹוָה תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם:  וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַֽעֲשׂוּ אֵת כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶֽׁה: אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בְּיַד-מֹשֶׁה מִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה וָהָלְאָה לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם: שמות.

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהֹוָה אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהֹוָה לַֽעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה לְשָֽׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה: עַל-כֵּן לֹֽא-הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַֽחֲלָה עִם-אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַֽחֲלָתוֹ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֽוֹ: דברים.

בחוקת הכהנים יחוס בת בת הכהן הוא ביחס לאביה ולא ביחס לאחיה.

וְכָל-זָר לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא-יֹאכַל קֹֽדֶשׁ: וְכֹהֵן כִּֽי-יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹֽאכְלוּ בְלַחְמֽוֹ: וּבַת-כֹּהֵן כִּי תִֽהְיֶה לְאִישׁ זָר הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵֽל: וּבַת-כֹּהֵן כִּי תִֽהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל-בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל-זָר לֹא-יֹאכַל בּֽוֹ: וְאִישׁ כִּֽי-יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִֽשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת-הַקֹּֽדֶשׁ: וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת-קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר-יָרִימוּ לַֽיהוָֹֽה: וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת-קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשָֽׁם: ויקרא.

תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה לְךָ וּֽלְזַרְעֲךָ אִתָּֽךְ: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶֽל-אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹֽא-יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַֽעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַֽחֲלָה חֵלֶף עֲבֹֽדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹֽבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵֽד: וְלֹֽא-יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמֽוּת: וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַֽחֲלָֽה: כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַֽיהֹוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַֽחֲלָה עַל-כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַֽחֲלָֽה: במדבר.

תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם

לימודי חודש תשיעי- פרשת ברכה וקללה- לא תעזבנו- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ:  מִקְצֵ֣ה | שָׁל֣שׁ שָׁנִ֗ים תּוֹצִיא֙ אֶת-כָּל-מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ: וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵין-לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַֽחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָֽכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל-מַֽעֲשֵׂ֥ה יָֽדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶֽׂה: פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה.

וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ:

אני טוענת שאתה לא יכול להאשים לוי או כהן שלא משרתים אותך ושלעתים נאלצים לעבוד אדם שלא כמיועד להם ויד נעלמה אונסת אותם לא לעשות כדבר הבורא.

בעת שלא מעבירים תרומות ומעשרות לכהנים כמפקירים אותם לא יכולים לטעון נגדם שהם לא משרתים את העם.

תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה לְךָ וּֽלְזַרְעֲךָ אִתָּֽךְ: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶֽל-אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹֽא-יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַֽעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַֽחֲלָה חֵלֶף עֲבֹֽדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹֽבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵֽד: וְלֹֽא-יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמֽוּת: וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַֽחֲלָֽה: כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַֽיהֹוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַֽחֲלָה עַל-כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַֽחֲלָֽה: במדבר.

תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם

כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד:

ברור שבאין קדש, ובאין עבדת כהן, לא מגיע לכהנים שכר בעבור שרות שהם לא נותנים.

ספר מלכים- פרשת לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרְתִּי – לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות- קריאה שנית.

וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וְיָֽרָבְעָ֖ם יָצָ֣א מִירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּמְצָ֣א אֹת֡וֹ אֲחִיָּה֩ הַשִּׁילֹנִ֨י הַנָּבִ֜יא בַּדֶּ֗רֶךְ וְה֤וּא מִתְכַּסֶּה֙ בְּשַׂלְמָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וּשְׁנֵיהֶ֥ם לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה:  וַיִּתְפֹּ֣שׂ אֲחִיָּ֔ה בַּשַּׂלְמָ֥ה הַחֲדָשָׁ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וַיִּ֨קְרָעֶ֔הָ שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר קְרָעִֽים:  וַיֹּ֙אמֶר֙ לְיָֽרָבְעָ֔ם קַחלְךָ֖ עֲשָׂרָ֣ה קְרָעִ֑ים כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י קֹרֵ֤עַ אֶתהַמַּמְלָכָה֙ מִיַּ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה וְנָתַתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת עֲשָׂרָ֥ה הַשְּׁבָטִֽים:  וְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶהלּ֑וֹ לְמַ֣עַן עַבְדִּ֣י דָוִ֗ד וּלְמַ֙עַן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי בָ֔הּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽלפרשת לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרְתִּי.

.

וְנָתַתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת עֲשָׂרָ֥ה הַשְּׁבָטִֽים

וְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶהלּ֑וֹ

מלך לא מולך על שבט הלוי.

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהֹוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ: דברים.

לימודים מספר מלכים- ספר ראשון- מלכות יהושפט ואחאב פרשת- וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת–דָּמ֔וֹ וְהַזֹּנ֖וֹת רָחָ֑צוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר- לימודי שנת שבעים ושתים.

וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאוֹתֽוֹוַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְיִשְׂרָאֵ֣ל אֶֽליְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁאֶחָ֡ד לִדְרֹשׁ֩ אֶתיְהוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יו כִּ֠י לֹֽאיִתְנַבֵּ֨א עָלַ֥י טוֹב֙ כִּ֣י אִםרָ֔ע מִיכָ֖יְהוּ בֶּןיִמְלָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַליֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן:

נביא אומר את מה שבורא עולם אומר לו לאמר שיהיה.

מלך ישראל לא אהב את מיכיהו כי הוא אמר לו את האמת.

נביא לא קובע מה יהיה, 

יש אנשים שאוהבים או מעדיפים לשמוע ממי שאומר להם את מה שהם רוצים לשמוע. לעתים אזהרה מנביא יכולה למנוע אסון או כשלון.

לעתים אמירת דבר שמוצא חן בעיני השומעים יכולה לגרום לכשלון או לאסון.

לימודי תורה- פרשת ירושת הארץ- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַֽאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם-מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם:

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים

יעקב קנה את את בכורתו של עשו באוכל.

לעשו יש את ירושתו שלו לכן חשוב לשלם לו בכסף בעבור פרי אדמתו.

תראה, אני בת כהן ומסל ירושותי היא תורת ישראל שאבותי הורידו לישראל.

ואני אומרת לזרע עֵשָׂו , אתה קורא בירושתי- אתה חיב לי כסף.

אני מזכירה זאת לכל זרע עשיו וכנען.

זכויות יוצרים.

אתם חייבים לי כסף.

אתם לא קבלתם את התורה.

בענין הזה, גם ישראל חייבים לי.

תראה, בעת שעשיו וכנענים נחפשים ליהודים יכולה לקרות תקלה ונאכל שלא בכסף מהם.  גם אם אכלתי מעשיו ללא ידיעה, עשיו חייב לי הרבה יותר מאלף ארוחות. תרומות ומעשרות מגיעות גם לבת כהן באם היא לא בעולת בעל.

תהלים לפרשת אחרי המגפה- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

ספר מלכים- פרשת מות דוד- למידה בשנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַאֲדֹנִיָּ֧ה בֶןחַגִּ֛ית מִתְנַשֵּׂ֥א לֵאמֹ֖ר אֲנִ֣י אֶמְלֹ֑ךְ וַיַּ֣עַשׂ ל֗וֹ רֶ֚כֶב וּפָ֣רָשִׁ֔ים וַחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו:  וְלֹֽאעֲצָב֨וֹ אָבִ֤יו מִיָּמָיו֙ לֵאמֹ֔ר מַדּ֖וּעַ כָּ֣כָה עָשִׂ֑יתָ וְגַםה֤וּא טֽוֹבתֹּ֙אַר֙ מְאֹ֔ד וְאֹת֥וֹ יָלְדָ֖ה אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם:  וַיִּהְי֣וּ דְבָרָ֔יו עִ֚ם יוֹאָ֣ב בֶּןצְרוּיָ֔ה וְעִ֖ם אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֑ן וַֽיַּעְזְר֔וּ אַחֲרֵ֖י אֲדֹנִיָּֽהפרשת מות דוד- ספר מלכים.

מִתְנַשֵּׂ֥א לֵאמֹ֖ר אֲנִ֣י אֶמְלֹ֑ךְ

ממליך את עצמו.

הוא נותן הוראה לכהן להמליכו.

יש הבדל בין זה לבין זה-

וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּיהוָה הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים: וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְהוָה כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ: ספר שמואל.

ברור שחסידות חב”ד לא יכולה לקבוע שמלובביץ’ משיח:

כִּֽיתִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצֹנְךָ֗ (תריםתָּר֥וּם קַרְנֵֽנוּכִּ֣י לַֽ֭יהוָה מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּאָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽבְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַלגִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽםמָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיואֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַףזְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ: תהלים

משיח בישראל הוא משיח שנמשח בשמן הקודש. יחוס משיחיות לאדם בעת שאין בית מקדש ובעת של הסתר פנים, הוא חטא בפני עצמו.

והמשיח שלהם מת:

בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:  הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם: לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה:  וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ: תהלים.

ספר מלכים- פרשת בְּתָם–לֵבָ֣ב וּבְיֹ֔שֶׁר לַעֲשׂ֕וֹת- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות- מעודכן.

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהֹוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר: וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב: כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת יְהֹוָה מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן: מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת יְהֹוָה מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ: וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וּכִתְבוּאַת יָקֶב: וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד: וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ: במדבר.

וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת: וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהֹוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה:

תזכור את זה לפני שאתה סותר:

בְּתָם–לֵבָ֣ב וּבְיֹ֔שֶׁר לַעֲשׂ֕וֹת

ברור שבאין בית מקדש ואין עבודת כהן בקודש, כהנים לא זכאים לתרומות ומעשרות.

פרשת אחרי המגפה- ירושת נחלות- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים: פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה.

בפיקודים אלה לא נחשבים הלויאים והכהנים. כפי שניתן ללמוד גם מפרשה זאת: 

וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַגֵּרְשֻׁנִּי לִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי:  אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת לֵוִי מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי מִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי וּקְהָת הוֹלִד אֶת עַמְרָם: וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם: וַיִּוָּלֵד לְאַהֲרֹן אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר: וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהֹוָה: וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה כִּי לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה.

במקרה של בנות המנשה מדובר בירושת נחלה ולכהנים אין נחלה בישראל.

ומשכך חוק ירושת הנחלות אינה מדברת על ירושת כהן.

כהן זה תפקיד בת כהן לא יכולה להתפקד בפיקודי הגברים כיורשת את  אביה בעבודה בקודש.

תהלים לפרשת מי מריבה- ביד משה ואהרון- לימודי שנת שבעים ושתיים לקוממיות.

וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ:  מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם: ישעיהו.

ים סוף-  לא בים התיכון נבקעו המים.. אפילו שבעליה מחוף הים ביפו שמו רחוב ים סוף לא משם… תסתכל ב- GPS תראו איפה ים סוף ולא איפה רחוב ים סוף… הם יראו לך בדיוק…

קורח.

פרשת המנחה- בהעלתך- מברכים ומבורכים- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

דַּבֵּ֤ר אֶֽל-אַהֲרֹן֙ וְאֶל-בָּנָי֣ו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם: יְבָֽרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ:  יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה | פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם: וְשָׂמ֥וּ אֶת-שְׁמִ֖י עַל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאֲנִ֖י אֲבָֽרְכֵֽם: פרשת הַמִּנְחָה֙-בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙.

המברכים- אַהֲרֹן֙ וְאֶל-בָּנָי֣ו

המבורכים -בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל

כהנים מברכים ובורא עולם הוא שמקיים את הברכה.

כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד:

עידן עופר שולט על ים המלח. מקבל הקלות במס, ומשלם בעבור אוצרות המלח תמלוגים נמוכים, עידן עופר מקבל מענקים מקופת האוצר.
ברור שאין קשר בין עידן עופר לעבודת הכהן, אתם יודעים, מעבירים וככה… חופ’ש…
משפט המלך.
והרווחים שהוא עושה מברית המלח שהוא עשה עם ויקטור מדינה ובייגה שוחט, לא משמשים למען יהיה טרף בביתו..
המעשר והתרומה הם למען יהיה טרף בבית הבורא.
כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה לְךָ וּֽלְזַרְעֲךָ אִתָּֽךְ: במדבר.
הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.
אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת אַךְ סוֹרֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה: תהלים.
אני מקווה שהעם מבין שמכירה מלאה של ים המלח לפוטאש וויתור על מה שקראו לו מניית זהב על ים המלח שהמדינה שומרת לעצמה הוא הסבת ברית המלח מכהני שבט הלוי לשאינם כהנים משבט הלוי על כל מה שמשתמע מכך. יש כהני פרעה, כהני מדין, לא כל כהן הוא כהן משבט הלוי.
אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ: תהלים.
ראשית הכהונה.ההבדל ביני לבין מרים הוא שמרים לא היתה בת כהן ואני כן.

מרים היתה אחות כהן. אחות אהרון הכהן.

יוכבד ועמרם לא היו כהנים.

אהרון היה הכהן הראשון.

שמונה עשרה.אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶֽחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם…

וְאִ֨ם כָּל-עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ…

אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א…

וְאִם-נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּֽחֱטָ֥א..

בתורה יש הבדלה בענין חטאים על פי מי הוא החוטא, יש הבדל בין חטאי מנהיגים לבין חטאי העם, ישב הבדל בין חטאי העם לבין חטא של יחדים בעם. דין של מנהיג אינו דין של אדם שאינו מנהיג. אני חושבת מנהיג שאינו מוכן לקבל דין של מנהיג, לא יכול להיות מנהיג בישראל.

זרע של עגבניא לא מצמיח פרי הדר.

כי האדם עץ השדה.

ברור לכל שאם תשתול זרע של עגבניא באדמת פרי ההדר לא יצמח מהזרע פרי הדר.

מרחם של אשה גרושה לא יוולד כהן. מרחם של אשה לא בתולה לא יוולד כהן אם בעלה הכהן לא הוא שפתח אותה. מרחם של אשה שאינה משבטי ישראל ושבעלה כהן, לא יוולד כהן. מרחם של אשה שבעלה לא כהן, לא יוולד כהן.

מזרע של עשו שהנשתל ברחם של יהודיה לא יוולד יהודי.

פרשת קרח-חקת- המעשר מן המעשר- לימודי שנת שבעים ושתיים לקוממיות.

כִּ֞י אֶת-מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהֹוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַֽחֲלָ֑ה עַל-כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַֽחֲלָֽה: וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וְאֶל-הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֘ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי-תִ֠קְח֠וּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת-הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵֽאִתָּ֖ם בְּנַֽחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵֽמֹתֶ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מַֽעֲשֵׂ֖ר מִן-הַֽמַּעֲשֵֽׂר: וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרֽוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן-הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן-הַיָּֽקֶב: כֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם-אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת-תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן: מִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל-תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה מִכָּ֨ל-חֶלְבּ֔וֹ אֶֽת-מִקְדְּשׁ֖וֹ מִמֶּֽנּוּ: וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת-חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וּכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב: וַֽאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכָל-מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי-שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וְלֹֽא-תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת-חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת-קָדְשֵׁ֧י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ: במדבר פרשת קֹ֔רַח- חֻקַּ֣ת.

הלוים מקבלים את המעשר מהעם כשכר בעבור עבודתם, ולכן על הלויאים חלה החובה לתרום מעשר משכרם.

סדר עולמי חדש- זה הישן חדש חדש…בשביל הסדר-

כהן שהתחתן עם אשה לא בתולה או גרושה מישראל וגם שלא מישראל, השחית זרעו. ילדיו אינם כהנים.

*ישראל, יהודי שהתחתן עם אשה שאינה מישראל ואינה בתולה, ילדיו אינם ישראל. אינם יהודים.

*אשה יהודיה שהתחתנה עם אדם שאינו יהודי, ילדיה אינם יהודים וגם היא בחוץ.

בת כהן גרושה שאין לה זרע, חוזרת לבית אביה כנעוריה.

בת כהן שהתחתנה עם אדם שאינו כהן, ילדיה לא נחשבים כהנים וזרים לכהנים.

בת כהן גרושה שיש לה זרע מבעלה (ילדים), לא חוזרת לבית אביה כנעוריה. גם היא נחשבת זרה לכהנים. מקומות הכהונה זה מקום שהיא לא יכולה להיות חלק ממנו. לצורך הענין כנלמד מפרשת קורח גם לוי לא יכול לשבת במקומות כהונה. היא חוזרת לשבט, אך לא למקומות הכהונה של שבט הלוי. וזאת בעת שיש את מלאכת הכהן, עת שיש בית מקדש.

אלמנת כהן יכולה להתחתן בשנית עם כהן, בדיוק כמו רות שהיתה אלמנה מבן שבט יהודה ומשכך יכלה לבחור שלא לחזור לבית אביה ולהתחתן בשנית עם בן שבט יהודה.

וזר לא יקרב אליכם.

וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן-יִצְהָ֥ר בֶּן-קְהָ֖ת בֶּן-לֵוִ֑יצריך להבין שקרח היה בן שבט לוי, לא כל בן שבט לוי יכול לעשות את תפקיד הכהן רב, אז על אחת כמה וכמה בן שאינו בן לוי.

כך שהיועץ המשפטי לממשלה שדרש שכל בן יוכל לרשום עצמו ככהן במשרד הפנים, הוא אדם בור שאינו מבין במשפט העברי.

נו, מה אפשר לצפות ממחוקקים שהם פושעים על פי המשפט העברי, כמו איציק שמולי..

מיכל בת יהודה משבט הלוי.

מיכל בת שאול ויהונתן בן שאול, לא היו יהודים.

וַיְהִי אִישׁ (מבן) (ימין) מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל בֶּן צְרוֹר בֶּן בְּכוֹרַת בֶּן אֲפִיחַ בֶּן אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל: וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם: שמואל.

אני מיכל בת יהודה משבט הלוי.

אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: במדבר.

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהֹוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לַֽעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה לְשָֽׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה:עַל כֵּן לֹֽא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַֽחֲלָה עִם אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַֽחֲלָתוֹ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֽוֹ: דברים.

ברור לכל שכהנים הם משבט הלוי ומשכך אנחנו לא יהודים, אנחנו לא משבט יהודה.

ירושה. 

כִּי אֵין-חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי-כְהֻנַּת יְהוָה נַחֲלָתוֹ; יהושע.

ברור לכל שאת הכְהֻנַּה לא ירשו שבט הלוי מיעקב. ברור לכל שמנהיגי זרע יעקב , מנהיגי עם ישראל בכל הדורות שלאחר מכן לא יכולים למכור את נחלת הכהנים, כי לשבט הלוי אין נחלה בישראל כְהֻנַּת יְהוָה היא הנחלה של שבט הלוי ואין לכל ישראל חלק בה.

אברהם הוריש ליצחק את הבכורה, הברית והברכה.  זה היה שק הירושה שהיה לאברהם להוריש. כידוע לכל גם לעשו וגם לישמעאל עשו ברית מילה. יצחק הוריש הבכורה, הברית והברכה ליעקב.

ליצחק היה את אותו שק ירושה כמו לאברהם להוריש. אותו הדבר עם יעקב שהוריש לבניו את אותו שק ירושה שהוריש לו אביו.

ברור לכל שאדם שספר עצמו בעת הזאת בספורות יצחק לא יכול להוריש לזרע עשו את סיפור עבדות בני יעקב במצרים, הוא לא יכול להוריש לזרע עשו את השחרור ממצרים ואת חג הפסח והוא לא יכול להוריש לזרע עשו את מעמד הר סיני וקבלת התורה.

נחלת הכהנים. 

וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת-הָאָרֶץ, שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי, הֵנָּה; וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. כִּי אֵין-חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי-כְהֻנַּת יְהוָה נַחֲלָתוֹ; יהושע.

כדי להבין מדוע אתה לא יכול לעשות החלפת גורל עם כהן.

תחשוב שיש לך בית חרושת ואתה רוצה לשכור מנהל שינהל לך את בית החרושת,  ברור לכל שאתה תקבע מי ינהל לך את בית החרושת. אתה תקבע מי יהיה האיש שתתן לו אישור חתימה לחתום על ה”צ’קים” לספקים.

תחשוב על כך שהבחור שמינית להיות מנהל של בית החרושת שלך מאס בתפקידו, לא רוצה לעבוד בשביל יותר ותחשוב שהוא מציע את המשרה שלו למכירה ואז הוא מוכר את התפקיד שלו כמנהל עסקיך ב”מליון” וככה מתישב על כיסא המנהל בחור חדש שאתה לא מינית אותו והוא מתחיל לנהל את עסקייך וגם חותם על ה”צ’קים” לספקים..

.

עבודת אוהל מועד- שבירת קסם. 

כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם: מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד: וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים: עַל פִּי יְהֹוָה פָּקַד אוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה: במדבר.

עבודת הכהן , כולל הקרבה, יכולה להעשות על ידי בנים, כהנים ובני כהנים משבט הלוי, מבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה.להזכירך פרוייק’ה, גם כהן שהתחתן עם לא בתולה, גרושה ושאינה מבנות ישראל, לא יכול לעשות את עבודת אוהל מועד, לא הוא ולא זרעו.

איש איש.

וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶתאַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶתבָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָֽשַׁחְתָּ֙ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶתיָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִֽהֲנוּ לִֽי: וַֽעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵיבָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַדיְרֵכַ֖יִם יִֽהְיֽוּוְהָיוּ֩ עַלאַֽהֲרֹ֨ן וְעַלבָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם | אֶלאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶלהַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹֽאיִשְׂא֥וּ עָוֹ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַֽחֲרָֽיו: שמות.

צריך לחשוב אם הבשר של גבר מיְרֵכַ֖יִם ועד מָּתְנַ֥יִם נחשב לעֶרְוָ֑ה בכל מקרה, או רק במקום קדוש כמו אוהל מועד או כשנגשים למזבח. כי אם הבשר מִמָּתְנַ֥יִם וְעַדיְרֵכַ֖יִם הוא בשר עֶרְוָ֑ה, אז כשאב ובן הולכים לים אז הבן מגלה את עֶרְוַת האב והאב מגלה את עֶרְוַת בנו.

מום. 

כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי יְהוָֹה מוּם בּוֹ אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב:

כהן שיש לו כל מום, גם מום בלב, לא יכול להקריב. הוא לא יכול לעשות את מלאכת הכהנים.

וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ: ויקרא.

כידוע, בת חוזרת לבית אביה גם אחרי גירושיה, אצל בנות כהנים יש חוקים מיוחדים.

בת כהן לא חוזרת לבית אביה כנעוריה אם יש לה זרע מהבעל שגרש אותה. לא רק בנים, זרע מיוחס גם לאשה כפי שלמדנו מספר בראשית.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.  וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: בראשית.

הדבר גם מלמד שבנה של בת כהן שהתחתנה עם לא כהן, לא מקבל כהונה מאמו. והדבר גם מחזק את הכתוב שהיהדות היא מהאב ולא מהאם.

 וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח: אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַֽחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת-אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם-בְּתוּלָ֥ה מֵֽעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה: וְלֹֽא-יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָֹ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ: ויקרא.

משמע, כהן שלוקח אשה שאינה בתולה או גרושה או אלמנה או זונה או אשה שלא מעם ישראל, מחלל זרעו ואת משך זרעו.

בגדי כהן.

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶםוְעַללְבוּשִׁייַפִּילוּ גוֹרָל. תהלים.

את בגדי הכהן בורא עולם נתן לכהן לכהן לו, אתה לא יכול לקבל בגדי כהן. לכן על כהן אתה לא יכול לעשות פעולת ה- ALTALENA\נדנדה. אתה לא יכול לעלות מהורדת כהן.

כך שגעילת כהן לא תייצר את הערך שאתה מבקש לאחר הגעילה. אם אתה לא יכול להיות כהן, אז גם הבת שלך לא יכולה להיות בת כהן. אשתך לא יכולה להיות כהנת אם אתה לא כהן. ואם אתה כהן, אין לך סיבה לגעול כהן, אלא אם רק שמת לעצמך את השם כהן, ואתה לא באמת כהן ומשכך, תקרא שוב פעם את מה שכתבתי.

.
Copyright © 2021 . All rights reserved.